סוף סוף הסיפור האמיתי שכווווווולם מפחדים לדבר עליו. מהי עלות אמיתית לארגון של פגיעת ווירוס?
בבריטניה, נשבר קשר השתיקה ואירוע תקיפת ווירוס הקונפיקר בעיריית מנצ'סטר בחודש פברואר מוצג עתה לציבור. משמעותו של אירוע במקרה הזה הייתה כספית בלבד. השאלה כמובן כמה זה עלה.
העלות הישירה הייתה אובדן הכנסות של 43,000 שטרלינג (כספי דוחות שנהגים שנתפסו נוהגים במסלולים המיועדים רק לאוטובוסים שלא ניתן היה לגבות) אבל זה כלום לעומת העלויות האמיתיות ואלו מסתבר גדולות בסדרי גודל מהסכום הפעוט הזה.
הנה החשבון המוגש למשלם המיסים:
600,000 שטרלינג - עלות ייעוץ כיצד להתמודד עם הבעייה, כולל ייעוץ מחברת מקירוסופט, וניקוי המערכת מהווירוס
600,000 שטרלינג - רכישת מסופים רזים (Thin Clients) כחלק מעדכון אסטרטגיית הפעילות לשעת חירום (לאחר שהתברר שהתוכנית הקיימת לא הועילה כלל בעת תקיפת הווירוס...).
178,000 שטרלינג - עלויות נוספות עבור פעילויות של עובדים וכוח אדם נוסף לטיפול בצבר הבקשות לקצבה.
לרשימה זו ניתן להוסיף החלטות אסטרטגיות שהתקבלו כגון מניעת השימוש ב-Disk On Key ונעילת USB. לכל אלו השלכות כספיות ותהליכיות אשר לא פורטו בידיעה העיתונאית.
שני לקחים חשובים:
1. פגיעתו של ווירוס בארגון עולה פי כמה מהעלות הישירה של הנזק הנגרם.
2. כאשר האירוע כבר התרחש, ברור שתוכנית ואמצעי אבטחת המידע הקיימים כשלו. עלולות על כן להתקבל החלטות קיצוניות שמטרתן "להפוך באחת את הקערה על פיה" (במקרה שלפנינו, לדוגמה מניעת השימוש ב-Disk On Key). החלטות אלו חתקבלנה בתנאי לחץ, לא תמיד על בסיס מידע שלם וכאשר שיקול הדעת נוטה לפתרונות מהירים. החלטות אלו עלולות לגרום לנזקים נוספים בעתיד.
יש על כן לפעול לקבלת החלטות באופן שקול בטרם התרחש אירוע. הדרך הנכונה הנה לתרגל מצבי אירוע, על מנת לערב את הגורמים הרלוונטיים, הנהלה, משתמשים, לקוחות וכד' במשמעויות של התרחשות האירוע ויצירת מוכנות או לחלופין, שינוי תוכניות ואמצעי האבטחה מכיוון שהקיימות אינן עונות על הדרוש, וזאת מתוך הסכמה מה נדרש על מנת להתמודד באופן המיטבי.
קישור נוסף לידיעה : http://www.theregister.co.uk/2009/07/01/conficker_council_infection
בבריטניה, נשבר קשר השתיקה ואירוע תקיפת ווירוס הקונפיקר בעיריית מנצ'סטר בחודש פברואר מוצג עתה לציבור. משמעותו של אירוע במקרה הזה הייתה כספית בלבד. השאלה כמובן כמה זה עלה.
העלות הישירה הייתה אובדן הכנסות של 43,000 שטרלינג (כספי דוחות שנהגים שנתפסו נוהגים במסלולים המיועדים רק לאוטובוסים שלא ניתן היה לגבות) אבל זה כלום לעומת העלויות האמיתיות ואלו מסתבר גדולות בסדרי גודל מהסכום הפעוט הזה.
הנה החשבון המוגש למשלם המיסים:
600,000 שטרלינג - עלות ייעוץ כיצד להתמודד עם הבעייה, כולל ייעוץ מחברת מקירוסופט, וניקוי המערכת מהווירוס
600,000 שטרלינג - רכישת מסופים רזים (Thin Clients) כחלק מעדכון אסטרטגיית הפעילות לשעת חירום (לאחר שהתברר שהתוכנית הקיימת לא הועילה כלל בעת תקיפת הווירוס...).
178,000 שטרלינג - עלויות נוספות עבור פעילויות של עובדים וכוח אדם נוסף לטיפול בצבר הבקשות לקצבה.
לרשימה זו ניתן להוסיף החלטות אסטרטגיות שהתקבלו כגון מניעת השימוש ב-Disk On Key ונעילת USB. לכל אלו השלכות כספיות ותהליכיות אשר לא פורטו בידיעה העיתונאית.
שני לקחים חשובים:
1. פגיעתו של ווירוס בארגון עולה פי כמה מהעלות הישירה של הנזק הנגרם.
2. כאשר האירוע כבר התרחש, ברור שתוכנית ואמצעי אבטחת המידע הקיימים כשלו. עלולות על כן להתקבל החלטות קיצוניות שמטרתן "להפוך באחת את הקערה על פיה" (במקרה שלפנינו, לדוגמה מניעת השימוש ב-Disk On Key). החלטות אלו חתקבלנה בתנאי לחץ, לא תמיד על בסיס מידע שלם וכאשר שיקול הדעת נוטה לפתרונות מהירים. החלטות אלו עלולות לגרום לנזקים נוספים בעתיד.
יש על כן לפעול לקבלת החלטות באופן שקול בטרם התרחש אירוע. הדרך הנכונה הנה לתרגל מצבי אירוע, על מנת לערב את הגורמים הרלוונטיים, הנהלה, משתמשים, לקוחות וכד' במשמעויות של התרחשות האירוע ויצירת מוכנות או לחלופין, שינוי תוכניות ואמצעי האבטחה מכיוון שהקיימות אינן עונות על הדרוש, וזאת מתוך הסכמה מה נדרש על מנת להתמודד באופן המיטבי.
קישור נוסף לידיעה : http://www.theregister.co.uk/2009/07/01/conficker_council_infection
יש לציין כי המקרה שלפנינו הנו יחסית פשוט. מדובר בפגיעה שמשמעותה כספית בלבד. נקל לשער מה עלול להיות המחיר של פגיעת ווירוס במקומות רגישים יותר כגון, מערכות תשתיתיות, מערכות רפואיות וכד', ששם לא רק דמים (כסף) עומדים על הכף, אלא גם דם (חיי אדם).
רשומות
