מתי ואיך הפכתי למידען-משהו אישי הפעם וזה קשור מאד לאריק שרון ז"ל. הפוסט הזה מוקדש לזכרו.

במהלך חיי אדם ישנן נקודות שבהם הוא מעורב במשהו כאשר באותו הרגע הוא לא קולט מהי המשמעות ארוכת הטווח.

בשלב כלשהו במהלך שירות הסדיר שלי בצבא התגלגלתי לפיקוד דרום. אריק שרון אלוף הפיקוד. הזמן: חודש דצמבר שנת1971. הוצע לי למלא את מקומה של קצינה שעסקה בנושא שרק לאחר זמן הבנתי שהוא ייחודי (נכון לאותה התקופה), ושהיום ניתן לקרוא לו בשם "מידענות אגמית" או "מידענות מבצעית". אריק שרון הבין כבר אז מהי החשיבות של הפיכת נתונים למידע בתהליך קבלת החלטות מבצעיות.

אלא שנכון לאותה התקופה הגופים היחידים שעסקו בכך בצה"ל היו יחידות שונות באמ"ן (על הבעייתיות של העברת נתונים/מידע בין אמ"ן ואג"ם/מבצעים לא צריך להרחיב כאן, את המשמעות או אחת מהמשמעויות למד על בשרו כל עם ישראל במלחמת יום הכיפורים) ומחלקת ההיסטוריה במטכ"ל (אבל הם עסקו בהיסטוריה, דהיינו, בעבר ולא בעתיד).

אינני יודע באיזה שלב הוחלט ע"י אריק שרון שהנושא מספיק חשוב לו, והוא מוכן להקצות לכך כח אדם. אני הגעתי בדצמבר 1971 ומצאתי את עצמי בתהליך חפיפה עם קצינה שלמיטב זכרוני שמה היה דליה.

הפרויקט הראשון שלתוכו "הוטלתי" (עוד כחלק מהחפיפה שלי) היה למלא איזושהי טבלה שכללה כמובן חיתוך של אירועי פח"ע החל מתום מלחמת ששת הימים ועד לאותו המועד. והיו לנו "חורים" כל מי ששאלנו באותו הלילה במחלקת היסטוריה במטכ"ל ואצל גורמי האמ"ן השונים, לא ידעו למלא לנו את החורים הללו. למחרת לקח אריק שרון את הטבלה והעבירה לראשת ממשלת ישראל, גולדה מאיר. זה היה שיעור מאלף.

(1) מי שחשבתי שיודע, לא יודע, והמשמעות שאני צריך לסמוך הרבה מאד על יכולותי להגיע למידע בעצמי 

(2) כאשר לא יודעים, לא ממציאים, אומרים "לא יודע". גם אם צריך להגיד "לא יודע" לבכירים ביותר.

במהלך שנת 1972 הייתי אני, סמל בצה"ל, הגורם שנבר בחומרים הגולמיים שנוצרו ע"י מש"קי המבצעים בפיקוד ובדוחות המסכמים היומיים והשבועיים על מנת לספק לאלוף הפיקוד, אריק שרון ז"ל לראש המטה ולקצין האגם הפיקודי סיכומים חודשיים וסיכומים עפ"י דרישה. מחשב כמובן לא היה. הכל היה ביד.

הדרישות היו מגוונות ולא אפרט אותן כאן כמובן. דבר אחד אני יכול לומר באופן חד משמעי, מעולם לא נדרשתי "לערבב ידיעות", לכסתח, או חמור מכך לבלף, ההיפך הוא הנכון.

הסוד של הפיכת נתונים למידע טמון במקום אחר והוא "מסמך מוכוון מטרה": מה המטרה לשלמה נועד המסמך? על בסיס זה מבוצעות הפעילויות הבאות:

1. בחירת אלו נתונים גולמיים ייעשה בהם שימוש.

2. בחירת אלו נתונים גולמיים לא ייעשה בהם שימוש.

3. בחירת אופן הצגת הנתונים הגולמיים שהוחלט לעשות בהם שימוש.

4. הצגת שורת הסיכום אשר אמורה לשרת את המטרה אשר בגינה נכתב המסמך.

 

לא ידעתי אז שבשנה זו נזרעו בי זרעי העיסוק בתחום המידענות. תחום שבעשור האחרון משמש אותי בעבודתי כיועץ  אבטחת מידע.

ומילה אחת נוספת על אותה שנה, שנת 1972 והשנה שלאחריה, 1973.

בשנת 1972, ראיתי גוף צבאי עובד בהרמוניה. יש ראש ויש לב. הכל בגלל מי שפיקד על היחידה הזו, אריק שרון. אינני יכול לומר שראיתי הכל ושמעתי הכל ובטח ממרחק שנים כה רב קשה לזכור כל פרט, אבל היה שם משהו מאד מיוחד במקום הזה אז, ולמשהו הזה היה שם: אריק שרון, אלוף הפיקוד.

אני השתחררתי משירות סדיר כחודשיים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים. אלוף הפיקוד כבר היה גורודיש.

לפני שחרורי ירדתי לפיקוד לשוחח עם מש"קי המבצעים. הם סיפרו לי על כך שמה שהיה איננו עוד.

ההרמוניה שאיפיינה את העבודה של הצוות שאריק שרון ריכז סביבו נעלמה. הפיקוד היה עוד יחידה צבאית שמנוהלת ע"פ פקודות ורק ע"פ פקודות. גם את התוצאה הזו חווינו כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים.