בכוונתי לכתוב מספר מאמרים העוסקים בהגנת הפרטיות ובחוק הגנת הפרטיות, בהגנת הפרטיות ובאבטחת מידע. תחילת עיסוקי בנושא החלה כאשר התחלתי את עבודתי במשרד הבריאות בספטמבר 1993 כאחראי על אבטחת המידע במשרד.
למאמר הראשון בסדרה קראתי בשם: חוק הגנת הפרטיות כ"חוק מחנך" .
בשנים 1993 ועד 2000 שימשתי כמנהל אבטחת המידע של משרד הבריאות. במסגרת זו הייתי נציג משרד הבריאות בישיבותיה של וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בדיוניה על התיקון לחוק הגנת הפרטיות, תיקון שנוסחו התקבל ב-12.3.1996 בכנסת וידוע כתיקון מס' 4 לחוק הגנת הפרטיות. זהו התיקון רחב ההיקף ביותר שבוצע בחוק מאז נחקק ועדיין הנוסח העדכני של החוק שאומנם שונה מאז 1996 מספר פעמים, איננו כולל שינויים מהותיים בכמות ובהיקף כפי שעדכון זה יצר באותה העת למול הקיים. יש לציין שבאותו המעמד תוקן רק החוק וללא תיקון מקביל בתקנות הגנת הפרטיות.
אני מודה שאינני משפטן ואת כל הידע שהיה לי בהבנת השפה המיוחדת שבה כתובים חוקים במדינת ישראל, שפה שקראתיה "עברית משפטית", קיבלתי מידיה המקצועיות של היועצת המשפטית של משרד הבריאות, עו"ד מירה היבנר-הראל ועד היום אני מודה לה בכל הזדמנות ולא אחסיר זאת גם הפעם, על הזמן שהקדישה לי והידע רחב ההיקף שהעניקה לי.
בראש וועדת החוקה חוק ומשפט באותם הימים, ימי ממשלת רבין, ולאחר הירצחו, ממשלת פרס ותקופת הפיגועים הרצחניים, עמד ח"כ לשעבר דדי צוקר ממרצ כאשר לצידו ח"כ אז והיום שר בממשלה, דן מרידור.
בדיון באחד מהסעיפים בחוק שאינם עומדים בקנה אחד עם המציאות הישראלית אמר לפתע יו"ר הוועדה, הח"כ לשעבר דדי צוקר: בהיבט זה חוק הגנת הפרטיות הוא חוק מחנך. כלומר ברור למחוקק שישנם בו סעיפים שאינם מציאותיים, אבל הם משדרים לאזרחי המדינה מגמה שעליהם ללכת לאורה, כך שברבות השנים החקיקה תיצור שינוי התנהגותי.
זו אמירה בעייתית. בחוק ישנם סעיפים שאי עמידה בהם משמעותה מאסר בפועל. האם תפקידו של חוק הוא לחנך או שתפקידו של חוק הוא להגדיר דרישות ולהעניש את פורעי החוק? חינוך אמורה להיות מלאכתם של בתי הספר לסוגיהם השונים, המורים, ההורים. חוק ובייחוד כזה שיש בו ענישה פלילית של מאסר בפועל אמור להיות בר אכיפה ואכיפתו מופעלת בפועל. נראה שבנושא "ערכים", והגנת פרטיות הינה "ערך" שלטה מגמה שאין חובה לציית אלא המחוקק מתווה כיוון, "מורה לחיים" לאי שם בעתיד, אבל ציות? ענישה? אלו מאיתנו והלאה. ואכן, חווינו שנים רבות של התעלמות מוחלטת כמעט של גורמי האכיפה למיניהם בנושא זה.
גורמי האכיפה כתבתי. ומה עם הממשלה עצמה? האם היא עצמה מלאה אחר הדרישות שחייבה אותה הרשות המחוקקת?
התחלפו ממשלות ומצאה עצמה ממשלתו הראשונה של ביבי נתניהו מחוייבת להקים את יחידת הפיקוח (סעיף 10 (ד) לחוק הגנת הפרטיות המתוקן): "שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקים בצו, יחידת פיקוח שתפקח על מאגרי המידע, רישומם ואבטחת המידע בהם; גודלה של היחידה יותאם לצורכי הפיקוח". התיקון כאמור נחקק במרץ 1996 ונכנס לתוקף באפריל 1996.
הצו הוצא ע"י שר המשפטים לשעבר יוסף ביילין. התאריך: 15 נובמבר 1999. היה זה בממשלת ברק. למר צחי הנגבי שכיהן בממשלת נתניהו הראשונה כשר משפטים החל מנובמבר 1996 ועד לסיום כהונתה של ממשלה זו בקיץ 1999 לא היה מספיק זמן, עניין או תקציב להקים את יחידת הפיקוח.
רק בשנים האחרונות, בעקבות הקמת הרשות למשפט טכנולוגיה למידע בשנת 2006 והעומד בראשה, עו"ד יורם הכהן אנו רואים שיפור בנושא זה, אם כי עוד ארוכה הדרך לפנינו.
בשנים 1993 ועד 2000 שימשתי כמנהל אבטחת המידע של משרד הבריאות. במסגרת זו הייתי נציג משרד הבריאות בישיבותיה של וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בדיוניה על התיקון לחוק הגנת הפרטיות, תיקון שנוסחו התקבל ב-12.3.1996 בכנסת וידוע כתיקון מס' 4 לחוק הגנת הפרטיות. זהו התיקון רחב ההיקף ביותר שבוצע בחוק מאז נחקק ועדיין הנוסח העדכני של החוק שאומנם שונה מאז 1996 מספר פעמים, איננו כולל שינויים מהותיים בכמות ובהיקף כפי שעדכון זה יצר באותה העת למול הקיים. יש לציין שבאותו המעמד תוקן רק החוק וללא תיקון מקביל בתקנות הגנת הפרטיות.
אני מודה שאינני משפטן ואת כל הידע שהיה לי בהבנת השפה המיוחדת שבה כתובים חוקים במדינת ישראל, שפה שקראתיה "עברית משפטית", קיבלתי מידיה המקצועיות של היועצת המשפטית של משרד הבריאות, עו"ד מירה היבנר-הראל ועד היום אני מודה לה בכל הזדמנות ולא אחסיר זאת גם הפעם, על הזמן שהקדישה לי והידע רחב ההיקף שהעניקה לי.
בראש וועדת החוקה חוק ומשפט באותם הימים, ימי ממשלת רבין, ולאחר הירצחו, ממשלת פרס ותקופת הפיגועים הרצחניים, עמד ח"כ לשעבר דדי צוקר ממרצ כאשר לצידו ח"כ אז והיום שר בממשלה, דן מרידור.
בדיון באחד מהסעיפים בחוק שאינם עומדים בקנה אחד עם המציאות הישראלית אמר לפתע יו"ר הוועדה, הח"כ לשעבר דדי צוקר: בהיבט זה חוק הגנת הפרטיות הוא חוק מחנך. כלומר ברור למחוקק שישנם בו סעיפים שאינם מציאותיים, אבל הם משדרים לאזרחי המדינה מגמה שעליהם ללכת לאורה, כך שברבות השנים החקיקה תיצור שינוי התנהגותי.
זו אמירה בעייתית. בחוק ישנם סעיפים שאי עמידה בהם משמעותה מאסר בפועל. האם תפקידו של חוק הוא לחנך או שתפקידו של חוק הוא להגדיר דרישות ולהעניש את פורעי החוק? חינוך אמורה להיות מלאכתם של בתי הספר לסוגיהם השונים, המורים, ההורים. חוק ובייחוד כזה שיש בו ענישה פלילית של מאסר בפועל אמור להיות בר אכיפה ואכיפתו מופעלת בפועל. נראה שבנושא "ערכים", והגנת פרטיות הינה "ערך" שלטה מגמה שאין חובה לציית אלא המחוקק מתווה כיוון, "מורה לחיים" לאי שם בעתיד, אבל ציות? ענישה? אלו מאיתנו והלאה. ואכן, חווינו שנים רבות של התעלמות מוחלטת כמעט של גורמי האכיפה למיניהם בנושא זה.
גורמי האכיפה כתבתי. ומה עם הממשלה עצמה? האם היא עצמה מלאה אחר הדרישות שחייבה אותה הרשות המחוקקת?
התחלפו ממשלות ומצאה עצמה ממשלתו הראשונה של ביבי נתניהו מחוייבת להקים את יחידת הפיקוח (סעיף 10 (ד) לחוק הגנת הפרטיות המתוקן): "שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקים בצו, יחידת פיקוח שתפקח על מאגרי המידע, רישומם ואבטחת המידע בהם; גודלה של היחידה יותאם לצורכי הפיקוח". התיקון כאמור נחקק במרץ 1996 ונכנס לתוקף באפריל 1996.
הצו הוצא ע"י שר המשפטים לשעבר יוסף ביילין. התאריך: 15 נובמבר 1999. היה זה בממשלת ברק. למר צחי הנגבי שכיהן בממשלת נתניהו הראשונה כשר משפטים החל מנובמבר 1996 ועד לסיום כהונתה של ממשלה זו בקיץ 1999 לא היה מספיק זמן, עניין או תקציב להקים את יחידת הפיקוח.
רק בשנים האחרונות, בעקבות הקמת הרשות למשפט טכנולוגיה למידע בשנת 2006 והעומד בראשה, עו"ד יורם הכהן אנו רואים שיפור בנושא זה, אם כי עוד ארוכה הדרך לפנינו.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה