יום רביעי, 1 ביולי 2009

העלות האמיתית של פגיעת וירוס קונפיקר בעיריית מנצ'סטר = קרוב ל- £1.5m

סוף סוף הסיפור האמיתי שכווווווולם מפחדים לדבר עליו. מהי עלות אמיתית לארגון של פגיעת ווירוס?
בבריטניה, נשבר קשר השתיקה ואירוע תקיפת ווירוס הקונפיקר בעיריית מנצ'סטר בחודש פברואר מוצג עתה לציבור. משמעותו של אירוע במקרה הזה הייתה כספית בלבד. השאלה כמובן כמה זה עלה.
העלות הישירה הייתה אובדן הכנסות של 43,000 שטרלינג (כספי דוחות שנהגים שנתפסו נוהגים במסלולים המיועדים רק לאוטובוסים שלא ניתן היה לגבות) אבל זה כלום לעומת העלויות האמיתיות ואלו מסתבר גדולות בסדרי גודל מהסכום הפעוט הזה.

הנה החשבון המוגש למשלם המיסים:

600,000 שטרלינג - עלות ייעוץ כיצד להתמודד עם הבעייה, כולל ייעוץ מחברת מקירוסופט, וניקוי המערכת מהווירוס
600,000 שטרלינג - רכישת מסופים רזים (Thin Clients) כחלק מעדכון אסטרטגיית הפעילות לשעת חירום (לאחר שהתברר שהתוכנית הקיימת לא הועילה כלל בעת תקיפת הווירוס...).
178,000 שטרלינג - עלויות נוספות עבור פעילויות של עובדים וכוח אדם נוסף לטיפול בצבר הבקשות לקצבה.
לרשימה זו ניתן להוסיף החלטות אסטרטגיות שהתקבלו כגון מניעת השימוש ב-Disk On Key ונעילת USB. לכל אלו השלכות כספיות ותהליכיות אשר לא פורטו בידיעה העיתונאית.

שני לקחים חשובים:

1. פגיעתו של ווירוס בארגון עולה פי כמה מהעלות הישירה של הנזק הנגרם.

2. כאשר האירוע כבר התרחש, ברור שתוכנית ואמצעי אבטחת המידע הקיימים כשלו. עלולות על כן להתקבל החלטות קיצוניות שמטרתן "להפוך באחת את הקערה על פיה" (במקרה שלפנינו, לדוגמה מניעת השימוש ב-Disk On Key). החלטות אלו חתקבלנה בתנאי לחץ, לא תמיד על בסיס מידע שלם וכאשר שיקול הדעת נוטה לפתרונות מהירים. החלטות אלו עלולות לגרום לנזקים נוספים בעתיד.
יש על כן לפעול לקבלת החלטות באופן שקול בטרם התרחש אירוע. הדרך הנכונה הנה לתרגל מצבי אירוע, על מנת לערב את הגורמים הרלוונטיים, הנהלה, משתמשים, לקוחות וכד' במשמעויות של התרחשות האירוע ויצירת מוכנות או לחלופין, שינוי תוכניות ואמצעי האבטחה מכיוון שהקיימות אינן עונות על הדרוש, וזאת מתוך הסכמה מה נדרש על מנת להתמודד באופן המיטבי.

קישור נוסף לידיעה : http://www.theregister.co.uk/2009/07/01/conficker_council_infection

יש לציין כי המקרה שלפנינו הנו יחסית פשוט. מדובר בפגיעה שמשמעותה כספית בלבד. נקל לשער מה עלול להיות המחיר של פגיעת ווירוס במקומות רגישים יותר כגון, מערכות תשתיתיות, מערכות רפואיות וכד', ששם לא רק דמים (כסף) עומדים על הכף, אלא גם דם (חיי אדם).

יום שבת, 20 ביוני 2009

אבטחת מידע – בעידן מאזן האימה

  1. שלשום בבוקר קראתי לי מסמכים שכתבתי לפני 4-5 שנים הכוללים תמצית של אירועי אבטחת מידע מאותן השנים. לפתע הבנתי שבעצם אין כל הבדל בין אז והיום, למעט אחד. אז האירועים היו גניבה של עשרות אלפי מספרי כרטיסי אשראי ועד מליונים בודדים של מספרי כרטיסי אשראי. בשנה האחרונה, אירועי הגניבה של מספרי כרטיסי אשראי מתחילים במאות אלפים, מליוני מספרים, עשרות מליוני מספרים, ואירוע אחד ייתכן ואף עבר את 100 מליון מספר כרטיסי האשראי שנגנבו באירוע יחיד.
  2. מה זה אומר עלינו, על תעשיית אבטחת המידע. לא משהו טוב במיוחד אני חושש. היכן הבעיה אם כך? השקענו הרבה יותר, הכנו מתודולגיות, תקנים, חוקים, רגולציות, הפעלנו על הנהלות הארגונים מכבש לחצים לביסוס אבטחת מידע וניהול סיכוני טכנולוגיית המידע, הגדרנו תהליכים ההולמים את קווי העסקים. מה לא עשינו? ובכל זאת, בהסתכלות מפוקחת, כאילו דבר לא השתנה.
  3. לדעתי, כמי שמצוי בתחום כרבע מאה, אפשרות להצגת המצב הנה הבאה:
  4. יצרני רכיבי טכנולוגיית המידע אומנם משקיעים בשנים האחרונות הרבה יותר באבטחתה, אבל עדיין רחוקים אנו מאד מיצירת מוצרים שניתן להגדירם "Secured by design". הסיבה העיקרית הינה שגם היצרנים וגם הלקוחות עדיין לא הגיעו למסקנה שהיקף הנזקים הנגרמים מאי האבטחה מצדיקים את הגידול בעלויות והאיחור בהגעת המוצר החדש לשוק עקב תוספת האבטחה. מצב זה מביא לכך שמערכות טכנולוגית המידע המשרתות את החברות אינן בטוחות במידה מספקת. הנסיון להוסיף אבטחה לאחר התקנתה של מערכת מסוג זה איננו מאפשר מתן מענה אבטחתי סופי. תמיד יישארו "חורים" אותם יכול פורץ כלשהו לנצל לתועלתו.
  5. מן העבר השני, העושים שימוש לרעה בטכנולוגיית המידע, נהנים מהעובדה שהוצבע עליה לעיל בנוסף לעובדה שהטכנולוגיה זמינה ופועלת. באופן זה, אין למנסים לעשות בה שימוש לרעה, לדוגמה, גניבת מספרי כרטיסי אשראי או גניבת זהות, אינטרס לשתק אותה או לפגוע בה מעבר למידה מסויימת המשרתת אותם.
  6. ניתן על כן לראות במצב זה מקבילה לעידן מאזן האימה אשר בו היו שרויות שתי המעצמות הגדולות, ארה"ב וברה"ב בתקופת המלחמה הקרה ביניהן, במהלך עשרות שנים במאה הקודמת. כל אחד מהצדדים ממשיך לפתח כלים ויכולות אשר ביכולתם לחסל את הצד השני, אך הפעלתם איננה כדאית אף לא לאחד משניהם. באופן זה, מופעלות יכולות חלקיות, מוגבלות בעוצמתן ובהיקפן, אשר כל אחת משרתת כל אחד מהצדדים, אך איננה מכריעה את הכף.
  7. מהו הסיכון במצב זה? כל עוד הצד העושה שימוש לרעה בטכנולוגיית המידע מסכים לשחק את המשחק בתנאים שהוצגו לעיל, אזי קיים סיכון, אך הוא איננו טוטאלי. הם אינם פוגעים באופן פאטאלי, אף לא באחד מהתהליכים החיוניים לקיומה של החברה תלויית טכנולוגיית המידע, כיוון שגם הם תלויים בהמשך פעילותה של אותה הטכנולוגיה שאותה הם תוקפים.
  8. מה יקרה באם אחד מהעושים שימוש לרעה בטכנולוגיית המידע יחליט שכללי המשחק כבר אינם מקובלים עליו. אזי למיטב הבנתי מצבה של החברה התלוייה בטכנולוגיית המידע הנו עגום למדי. הציטוט הטוב ביותר שאוכל להביא על מנת לתמוך במסקנה זו הנו מדוח שהוכן לקראת הנשיאות ה-44 בארה"ב, מטעם וועדה שהוקמה יותר משנה לפני הבחירות האחרונות בארה"ב זמן רב לפני שנודע מי יהיה הנשיא הבא:


Securing Cyberspace for the 44th Presidency
A Report of the CSIS Commission on Cybersecurity for the 44th Presidency


הקובע (בין היתר) כי:


America's failure to protect cyberspace is one of the most urgent national security problems facing the new administration that will take office in January 2009…. It is a batlle we are loosing.

אין תמה איפה שהנשיא אובמה מיהר לטפל בנושא זה. הרשימה הקודמת הציגה את ההבהקים של מסיבת
העיתונאים שערך לפני מספר שבועות. יש לראות כיצד יתורגמו הדיבורים למעשים.

ועל כך, ברשימות ובמאמרים שייכתבו בעתיד.

יום ראשון, 31 במאי 2009

אובמה משחרר את הנצרה - אבטחת מידע בארה"ב - רבותי, מהפך

ב-29 במאי 2009, הנשיא ברק אובמה עושה הסטוריה.
ממקם את נושא אבטחת המרחב המקוון (Protecting the Cyber space) כחיוני לאבטחת החיים האמריקניים.
זה הקישור לסרט ב- Youtube. זה רק 16 דקות וממליץ להקשיב לו כולו.
מלמד מיהוא הנשיא הזה. חי ונושם את העולם הדיגיטלי לא מפיהם של יועצים בלבד, אלא בעצמו, באופן אישי.
מגלה כי במהלך מסע הבחירות שלו, מערכות המחשוב ששימשו אותו נפרצו ע"י האקרים.
מציין אירועים שהתרחשו בשנה האחרונה בארה"ב ובעולם:
נסון גניבה של מסמכים שערכם כ-400 מליון דולר ע"י עובד בחברת דו-פונט.
גניבת מליוני דולרים ממכשירי ATM ברחבי העולם במהלך 1/2 שעה בלבד.
במקביל לפריצת הטנקים הרוסיים לגיאורגיה נפגעו אתרי האינטרנט של הממשל הגיאורגי.
וגם פגיעת ווירוס ה-Conficker. ועוד.
במקביל להצהרתו, הבית הלבן מפרסם דוח שבו מצויין כי האחריות לנושא אבטחת המרחב המקוון הינה באחריות הבית הלבן. יכונן משרד במסגרת הבית הלבן שינוהל ע"י מתאם לנושא אבטחת המידע שייבחר באופן אישי על ידו.
חמישה מרכיבים עיקריים ביוזמה החדשה:
1. פיתוח אסטרטגיה מקיפה חדשה לאבטחת מערכות המידע והתקשורת של אמריקה
2. עבודה משותפת עם רשויות ברמת המדינה, ממשל מקומי והסקטור הפרטי על מנת להבטיח מענה מסודר ואחיד לאירועי אבטחת מידע עתידיים.
3. חיזוק שת"פ בין הסקטור הפרטי והציבורי החיוניים להצלחת המשימה. הממשל לא יכתיב תקני אבטחה לחברות בבעלות פרטית, אלא ישתף פעולה עם התעשייה על מנת לאתר פתרונות טכנולוגיים המבטיחים הגנה ומקדמים שגשוג.
4. נמשיך להשקיע במחקר ופיתוח החיוניים להתפתחות ולקידמה של העידן הדיגיטלי. זו הסיבה מדוע הממשל הנוכחי משקיע השקעות משמעותיות בתשתיות המידע: הנחת תקשורת רחבה לכל פינה בארה"ב, בניית תשתית חשמל חכמה להעברת אנרגיה באופן יעיל יותר, שאיפה לדור הבא של מערכות בקרה אווירית ומעבר לשימוש ברשומה רפואית ממוחשבת הכוללת הגנת פרטיות על מנת להוריד עלויות ולהציל חיים.
5. נתחיל במסע לאומי על מנת לקדם מודעות לאבטחת המרחב המקוון החל מחדרי ההנהלה, לכיתות הלימוד ולבניית כוח עבודה דיגיטלי למאה ה-21.
אין ספק, תוכנית שאפתנית אשר כמובן תבחן לא על סמך המילים והדיבורים אלא על סמך התוצאות.

יום רביעי, 22 באפריל 2009

אבטחת מערכות מכשור רפואי צוברת תאוצה

אירועי הפגיעה בחודשים האחרונים במערכות מידע רפואיות ברחבי העולם (ווירוס ה-Conficker באנגליה ובאוסטריה ותולעת ה-Mytob בלונדון) מדגישים את הצורך להעלות את רמת האבטחה במכשור רפואי.
כצעד שמטרתו לספק מענה בדיוק לנושא זה, בחרה חברת Ortivus בפתרון של חברת SE46 AB כרכיב במערכות ה-MobiMed ו-CoroNet שמתוצרתה. בכך לדבריהם ביכולתם לספק ללקוח מערכות המחוסנות בפני כל קוד עויין.
מערכת MobiMed הנה מערכת eHealth הכוללת רכיבי תוכנה שונים כדוגמת: מערכת תומכת החלטות (רפואה למרחוק-טלהמדיסין, הנחיות, מרשמים מרוחקים, רשימות תיוג מסרים דו-כיווניים ועוד), נטור, תיעוד (רשומות רפואיות אלקטרוניות), תקשורת, שילוב עם מערכות אחרות, סטטיסטיקות ועוד.
מערכת CoroNet הנה מערכת אלחוטית לניטור לב המאפשרת לבי"ח להשתמש באותה המערכת בין אם הוא מועבר בין מחלקות או מהאמבולס לאלונקה כך שמתאפשרת זרימה שוטפת ובלתי מופרעת של נתונים.
בית התוכנה SE46 AB מתמקד בפתרונות אבטחת מידע פרואקטיביים עפ"י עיקרון "המניעה כברירת מחדל". שילוב גישה וותיקה זו עם טכנולוגיה חדישה של תעודות דיגטליות, מאפשרת להגדיר מחדש את המודל השמרני של הגנה מפני קוד עויין. במקום להתבסס על רשימה הכוללת אלפי חתימות של איומים ידועים (כפי שתוכנות אנטי ווירוס מקובלות מבצעות), מבוצעת השוואה לרשימה קצרה יותר של תוכנות מאושרות בתעודות דיגיטליות. בשיטה זו הפונקציונאליות של הציוד הרפואי איננה נפגעת, שכן אין כל צורך לקבל באופן קבוע עדכונים חיצוניים, כפי הנדרש בתוכנות אנטי ווירוס מקובלות.
כבר בחודש
מאי 2005, הכריזה חברת סימנס כי ברשותה פתרון אנטי ויירוס המותאם למכשור רפואי. בדצמבר 2007 מפרסמת סימנס הסבר מפורט יותר כיצד מותאם הפיתרון, אנטי וירוס של חברת טרנד מיקרו למכשור ההדמיה בביה"ח האוניברסיטאי בבזל, שוויץ.

אם כך, עולם הרפואה ובפרט בהתייחס למכשור הרפואי מתחיל לקבל התייחסות פרטנית על מנת לצמצם את הסיכון שבשימוש בפלטפורמות טכנולגיית מידע סטנדרטיות.

יום שלישי, 21 באפריל 2009

אם זה לא היה ברור קודם, אז עכשיו זה ברור. המשרד לביטחון המולדת (DHS) מחפש "פורצים ברשיון" על מנת לשפר את הגנת התשתיות החיוניות

עכשיו זה רשמי. הגישה שיש לשפר את האבטחה באמצעות שילוב חשיבת התוקף או בצורה יותר מדוייקת, פעילות התקפית "ע"י כוחותינו" הופכת להיות נחלת הכלל.
הנשיא הנבחר, ברק אובאמה, אדם המקושר היטב לעולם הטכנולוגי, הבין עוד טרם כניסתו לתפקידו כנשיא עד כמה הבעייה של הגנת התשתיות החיוניות בארה"ב חמורה, ומה רמת הפער בין הקיים לנדרש.
צוות שהוקם עפ"י הנחייתו אמור היה להגיש את המלצותיו בסוף השבוע. נראה שזו אחת ההמלצות שכבר החל יישומה "תוך כדי תנועה".
מה צופן העתיד? ימים יגידו.
ובנתיים, מתפרסמת לה בשעות אלו ידיעה על גניבת מידע צבאית:
האקרים פרצו למחשבים בהם הנתונים על תוכנית מטוס הקרב המשולב. התוכנית היקרה ביותר של הפנטגון מעולם: 300 מליארד דולר. הפורצים הצליחו לשים את ידם על מספר טרהבייטס של נתונים, בהם מידע על תכנון ומערכות אלקטרוניות. הגניבה עלולה להקל על התגוננות מפני כלי הטיס הזה.

יום רביעי, 15 באפריל 2009

פורטל חדש לאבטחת מידע - הודעה על הרצאה בנושא הגנת הפרטיות

הידיעה הבאה מופיעה בפורטל חדש לאבטחת מידע seci.co.il
הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (קישור לאתר ראה בידיעה המקורית) מקיימת הרצאה בנושא "חובת הודעה על כשל אבטחת מידע - מבט השוואתי".
ההרצאה תתקיים לקראת יישום המלצת הצוות לבחינת החקיקה בתחום מאגרי המידע (דו"ח שופמן) לאמץ את המודל הקליפורני לגבי חובת הודעה כאמור. הדובר בהרצאה הוא מר סטיוארט דרזנר, המוציא לאור והעורך של כתב העת Privacy Laws & Business (קישור לאתר ראה בידיעה המקורית). הדובר עוסק מאז שנת 1987 בייעוץ, השמה, ארגון כנסים והשתלמויות בנושא ההגנה על המידע האישי. ההרצאה תעסוק בחובת ההודעה על כשל אבטחת מידע שאומצה במדינת קליפורניה, הורחבה לרוב מדינות ארה"ב וכיום נשקל אימוצה באיחוד האירופי. קהל היעד להרצאה הוא מנהלים, משפטנים ואנשי אבטחת מידע - במגזר הציבורי ובשוק הפרטי - העוסקים בשימוש במידע אישי ובהגנה עליו, בניהול מאגרי מידע ובאבטחת מידע.
ההרצאה תתקיים ביום חמישי 16.4.2009, בשעה 14:00, בקריית הממשלה - דרך מנחם בגין 125, תל-אביב (קומה 1, חדר ישיבות 101). ההרצאה תינתן בשפה האנגלית וההשתתפות אינה כרורוכה בתשלום.
יש לאשר השתתפות למייל:(כתובת ראה בידיעה המקורית) או לטלפון:03-7634061.

יום ראשון, 12 באפריל 2009

בלוג המוקדש לתקן PCI-DSS

בלוג המוקדש כולו לתקן PCI-DSS.
מופעל כבלוג באתר של: The Treasury Institute for Higher Education.
גם הוספתי בבלוג זה תחת רשימת הבלוגים שלי
לידיעת המתעניינים בנושא.